אלימות תקשורתית בצל ה Ai

השימוש בבוטים ברשתות החברתיות משנה באופן דרמטי את תהליך הייצור של חדשות ואת תוצאות הכיסוי התקשורתי. בוט הוא חשבון אוטומטי שמסוגל לייצר, לשתף ולהפיץ תכנים בקצב ובעוצמה שאדם יחיד לא יכול להתקרב אליהם. כאשר אלפי בוטים פועלים מתואם סביב נושא מסוים, הם יוצרים אשליה של “עניין ציבורי עצום”, גם אם בפועל כמעט ואין בני-אדם מאחוריו.

התקשורת הממסדית מסתמכת יותר ויותר על מדדי רשת – טרנדים בטוויטר, כמות שיתופים, “שיחות גולשים” – כדי להחליט אילו נושאים לסקר ומהו הזווית המרכזית. כאשר בוטים דוחפים האשטאג מסוים לצמרת רשימת הטרנדים, עיתונאים ועורכים עשויים לפרש זאת כעניין ציבורי אותנטי ולהקדיש לנושא זמן מסך ועמודי חדשות. כך נוצר מעגל שבו מניפולציה מלאכותית ברשת מתורגמת לכיסוי תקשורתי אמיתי, שמעצים עוד יותר את הנרטיב שנדחף על ידי הבוטים.

השפעה נוספת היא על מסגור (framing) הסיפור. בוטים אינם רק מעלים נושא לסדר היום אלא גם מכתיבים אילו מלים וביטויים ילוו אותו. מתקפה מתואמת של בוטים שתחזור שוב ושוב על מסגור מסוים – לדוגמה “בוגדים”, “איום ביטחוני”, “שחיתות” – יכולה ליצור אצל עיתונאים תחושה שהציבור תופס את האירוע באופן קיצוני יותר מכפי שהוא באמת. התוצאה: כותרות דרמטיות, ניסוחים מקטבים ופחות מקום לגוונים של אפור.

במישור הדמוקרטי, בוטים מערערים את עקרון “שוק הרעיונות החופשי”. במקום תחרות הוגנת בין דעות של בני-אדם, מתקיימת תחרות שבה צד אחד ממומן היטב ומסתייע בצבא של חשבונות מזויפים. תעמולה סמויה זו יכולה להקצין שיח, להחליש אמון בתקשורת וליצור אשליה של קונצנזוס סביב עמדות שאינן פופולריות כלל. כאשר אזרח פותח חדשות ורואה דיווח על “סערה ברשת”, אין לו כל דרך לדעת אם מדובר בסערת אנשים או בסערת אלגוריתמים.

גם כלכלית, לבוטים יש השפעה: כלי תקשורת נמדדים לפי טראפיק ומעורבות. מתקפה מתואמת של בוטים יכולה להקפיץ נתוני קריאה ותגובות סביב כתבות מסוימות, מה שמעודד את המערכת להפיק עוד ועוד תכנים באותו כיוון, מתוך מחשבה ש“זה מה שמעניין את הקוראים”. כך נוצרת הטיה מערכתית בכיסוי, המושתתת בפועל על נתונים מזויפים.

מבחינה רגולטורית ומשפטית, מדינות רבות עדיין מדדות מאחור. שאלות כמו חובת סימון בוטים, אחריות פלטפורמות לזיהוי והסרה, ואיסור על שימוש בבוטים במערכות בחירות נמצאות בשלבי התגבשות. כל עוד אין חובת שקיפות, בוטים ממשיכים לפעול במחשכים ולהשפיע באופן בלתי נראה על סדר היום החדשותי.

לסיכום, השפעת הבוטים על תוצאות הכיסוי התקשורתי היא עמוקה ורב-ממדית: הם מעוותים את מדדי העניין הציבורי, מטים את מסגור הסיפורים, מחזקים נרטיבים קוטביים ומערערים את אמון הציבור בתקשורת. התמודדות אמיתית תדרוש שילוב של טכנולוגיה לזיהוי בוטים, כללי אתיקה מחמירים בכלי התקשורת עצמם, ורגולציה שקופה שתגן על השיח הציבורי מפני מניפולציות אוטומטיות!!